החלטה בתיק תיק הוצל"פ 03-11658-11-8

1.         תיק ההוצאה לפועל דנן נפתח ביום 3.3.2011 למימוש משכנתא על דירת המגורים של החייבת.

ביום 8.5.2011 מונה כונס נכסים.

ביום 31.8.2011 הגיעו הזוכה והחייבת להסדר לענין פריסת חוב הפיגורים והחייבת עומדת בהסדר זה עד כה.

הסוגיה העומדת בפניי כיום הינה פסיקת שכר טרחתו של כונס הנכסים וב"כ הזוכה.

2.         מאחר שתיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש משכנתא על דירת מגורים, הרי שאין חולק כי במקרה מעין זה חלות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב- 2002 ( להלן: "התקנות").

נקודת המוצא הינה כי לפנינו הסדר שנכרת בין הצדדים ולפיכך, שיעורו של שכר הטרחה מחושב בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות, כאשר תקנה 6 מפנה לשיעורים הקבועים בתקנות בהאי לישנא:

"נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר".

3.         התקנות מבחינות בין שכ"ט עו"ד בפתיחת תיק ההוצאה לפועל ובין שכ"ט כונס הנכסים.

תקנה 2 קובעת את שיעור שכ"ט עו"ד כדלקמן:

"שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-1,854 שקלים חדשים ולא יעלה על 12,362 שקלים חדשים".

למעלה מן הצורך לענייננו יצוין, כי לאור לשון החוק ולשון התקנות ולאור העובדה כי תקנה 2 קובעת שכ"ט עו"ד בגין הגשת הבקשה לביצוע המשכנתא ולא בעד כל פעולה אחרת, הרי שלדידי, יש לחשב את שיעור שכר הטרחה לפי תקנה זו, מחוב הפיגורים בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

חיזוק לעמדה זו, ניתן למצוא גם בספרו של כב' סגן הנשיא, השופט בדימוס, ד"ר ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק שני, מהדורה שביעית בעמ' 834, באומרו:

"מיד עם פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל, יירשם לחובתו של החייב שכר טרחה שנקבע באחוזים מערכו של החוב שבפיגור, ושיעור זה יחול גם אם פרע החייב חוב זה או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס הנכסים. המועד הקובע - על פי תקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב - 2002 הוא מועד פתיחת ההליך. עיון בתקנה יבהיר לנו שהתוספת "לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים", באה להרחיב את המצבים בהם יחול הכלל הבסיסי של תחשיב לפי עשרה אחוזים מהחוב על פי מועד פתיחת ההליך. תכליתן של תקנות שכר טרחה לכונסי נכסים נועד לשמור על האחידות, כלומר: עשרה אחוזים מערכו של החוב שבפיגור במועד פתיחת ההליך. לגופו של עניין נראה שהכוונה החקיקתית הייתה לקבוע שכר טרחה הוגן בגבולות ובסייגים שנקבעו".

שכר טרחת כונס נכסים

4.         שכר טרחת כונס הנכסים נקבע בתקנות 3-5 לתקנות. בסוגיה זו אבקש להרחיב מעט, לשם הסרת ספקות והבהרת עמדתי.

לאור חשיבותן של התקנות לענייננו, מן הראוי לעיין תחילה בנוסח התקנות הרלוונטיות הקובעות כי:

3) פרע החייב את החוב שבפיגור והתוספות כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(1) או (2) לחוק או פרע את מלוא חוב ההלוואה, לאחר שמונה כונס נכסים וקודם שחלפו 90 ימים מיום המינוי, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום החוב שבפיגור, כשהוא מחושב ליום הפירעון, או מסכום החוב שנפרע בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם הוא לא יעלה על 12,362 שקלים חדשים; היה כונס הנכסים עורך הדין כאמור בתקנה 2, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה לפי תקנה זו נוסף על שכר הטרחה לפי תקנה 2.

4) פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן - הדירה), לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:

(1)        לגבי 432,685 השקלים החדשים הראשונים - 4.8%;